לאפשר דיווח פתוח וחופשי לכל אמצעי התקשורת בישראל
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: אדם, שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי-ישע, לא יועסק במעונות ובגני-ילדים ולא במסגרות שיקומיות למבוגרים בתפקוד נמוך. "אם בזכות החוק הזה נציל ילד אחד, עשינו את שלנו.״
מאת: משה פריאל
12.07.2023
ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות חבר-הכנסת יוסף טייב, אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת-החוק למניעת העסקה של אדם, שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי-ישע במסגרות חינוך וטיפול ובמסגרות דיור, שבהן הם שוהים, כמו: גנים, מעונות-יום וצהרונים לילדים וכמו-כן הוסטלים ומסגרות שיקומיות למבוגרים בתפקוד נמוך.
לפי הצעת-החוק, שהגישו חברי-הכנסת אופיר כץ ורון כץ, ייאסר על מעסיקים במסגרות האמורות להעסיק בגיר, שהורשע בעבירות אלימות או התעללות, שביצע כלפי ילד עד גיל 6, או כלפי חסר-ישע, בין במסגרת עבודתו ובין במסגרת משפחתית, או אחרת.
בגנים פרטיים, כולל בבעלויות של ארגונים כמו ויצ"ו ונעמ"ת, יוכלו ההורים לבקש ממנהל מוסד, או מבעל-עסק להציג אישור מהמשטרה לגבי כל הבגירים, שהם מעסיקים.
במסגרות של השלטון המקומי תהיה רשאית נציגות-הורים יישובית לבקש את רשימת העובדים, שלגביהם יש האישור האמור. משרד-החינוך הוחרג מסעיף זה, מאחר שמדובר בגוף ממשלתי, שלו מִמשק ממוחשב עם התרעות מיידיות מהמשטרה, ובשל הליך סדור של גיוס הצוות החינוכי ופיקוח עליו.
תקופת איסור ההעסקה תעמוד על 18-10 שנים, בהתאם לרף העבירות. דינו של מעסיק, שיעסיק במודע אדם שהורשע באלימות כלפי קטינים וחסרי-ישע, הוא שנת מאסר. גם העסקה ללא קבלת אישור מהמשטרה תהיה עבירה, שהעונש בגינה הוא קנס [לפי סעיף 61(א) (3) לחוק העונשין] בסך של עד 75,000 שקלים.
הסדר דומה קבוע בחוק למניעת העסקה של עברייני-מין במוסדות מסוימים.
״זוהי הצעת-חוק חשובה, שבאה להגן על ילדינו. המצפן שלי הוא טובת-הילד״, מדגיש יו"ר הוועדה, חבר-הכנסת יוסף טייב.
יוזם הצעת-החוק, חבר-הכנסת אופיר כץ, מביע את תקוותו, שהחוק החדש אכן יסייע למנוע קרבנות נוספים: "עשינו פה צעד גדול וחשוב להגנה על הילדים שלנו. כששמעתי לראשונה על מי שהורשעה בתקיפת ילדים, וחוזרת לעבוד איתם, לא האמנתי. זה פסיכי לגמרי!". ומוסיף חבר-הכנסת רון כץ, שהיה שותף להגשת הצעת-החוק: "אם בזכות החוק הזה נציל ילד אחד– עשינו את שלנו."
במהלך הדיונים, שהתקיימו בוועדה, הסתייגו נציגי הסנגוריה הציבורית, שטענו לפגיעה בחופש-העיסוק: "כדאי לשקול חלופה יותר מידתית." אך הצעת-החוק אושרה פה-אחד כפי-שהיא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ברוב של שלושה חברי-כנסת: אופיר כץ, רון כץ ואחמד טיבי.